דגל בהוטן

דגל המדינה הנו מלבן שמחולק באלכסון, עם משולש תחתון בצבע כתום ומשולש עליון בצבע צהוב. החלק הכתום מייצג את מסורת הנזירים והבודהיזם, והחלק הצהוב מייצג את הממשל האזרחי, שהמלך בראשו. הדגל מבטא את החשיבות המשלימה של שתי המסורות, האזרחית והרוחנית, בחיי המדינה. לאורך האלכסון מוצב דרקון, שמתכתב עם שם המדינה, דרקון הרעם.

המנון לאומי

ההמנון הלאומי של בהוטן הוא דרוק טסנדן, “ממלכת דרקון הרעם”. המילים והמנגינה אומצו בשנת 1953 ועברו מאז כמה שינויים, כולל קיצור משתים עשרה שורות לשש שורות. המילים מבטאות את האהבה לממלכה ולמלך, ואת הכמיהה לשלום, שגשוג ואושר. המנגינה הושאלה משיר (וריקוד) עממי. זהו אולי ההמנון היחיד בעולם שיש לו גם ריקוד תואם.

השפה הלאומית

דזונגקה היא השפה הרשמית של בהוטן, והיא מדוברת בעיקר באזור המערבי והמרכזי של המדינה. משמעות המילה דזונגקה היא “שפת המבצר” (דזונג בבהוטנית – מבצר). בממלכה כולה ניתן למצוא עוד שפות וניבים אחרים. בבתי הספר, לעומת זאת, השיעורים מועברים ונלמדים באנגלית, ודזונקה נלמדת כמקצוע חובה.  

לבוש לאומי

הלבוש המסורתי של תושבי בהוטן הוא גהו (לגברים) וקירה (לנשים). הלבוש הנו מורשת של זבדרונג רינפושה, מאחד בהוטן מהמאה השבע עשרה, שרצה להעניק לבהוטנים זהות ייחודית. בהתאם למדיניות שימור המורשת, הבהוטנים נדרשים ללבוש את הלבוש הלאומי במשרדי ממשלה, בתי ספר ובאירועים רשמיים.

גהו נראה כחלוק שמגיע עד גובה ברכיים, ומחוזק במותניים עם חגורת בד ארוגה. המעטפת העליונה יוצרת כיס פנימי גדול, שמשמש לאחסון ונשיאת חפצים כמו ארנק, טלפון סלולרי, ספר או תינוק. קירה היא מעטפת בד אריגה מלבני שמגיעה עד הקרסוליים. מתחת לקירה נלבשת חולצה הנקראת וונג’ו, ומעל הקירה, ז’קט קצר בשם טגו.

חברת התעופה הלאומית

דרוקאייר היא חברת התעופה הלאומית של בהוטן. החברה נוסדה בשנת 1981, עשר שנים לאחר שמלך בהוטן הרביעי החל לפתוח את המדינה לעולם. דרוק אייר היא חברת התעופה העיקרית לטיסה אל בהוטן או ממנה (יחד עם חברת אייר בהוטן הפרטית). היא מפעילה רשת טיסות סדירות צנועה, שמחברות את פארו עם ערים בשש ממדינות אסיה.

הפרח הלאומי

הפרח הלאומי של בהוטן הוא פרג הימלאיה כחול (מקונופסיס, שונה מהפרג הישראלי האדום), שגדל בבהוטן באזורי ההר הגבוה, בעיקר מעל 3500 מטר. עבור הבהוטנים, הפרח מסמל אושר, הרמוניה, טוהר ויופי, איכויות שמתכתבות עם עקרון האושר הלאומי הגולמי שבחוקת הממלכה.

חג לאומי

החג הלאומי (או היום הלאומי) של בהוטן הוא 17 בדצמבר, שנחגג מדי שנה בחגיגה צבעונית מרהיבה לרגל הפיכת בהוטן לממלכה, ב-17 בדצמבר, 1907. בתאריך זה הוכתר המלך הראשון בשושלת וואנגצ’וק.

העץ הלאומי

העץ הלאומי של בהוטן הוא ברוש הימלאיה. את העץ ירוק העד ניתן למצוא נטוע בקרבת מקדשים, מנזרים ומבנים בודהיסטיים, או בטבע, באזור הממוזג, בגבהים של 1800 מטר עד 3500 מטר. בעיני הבהוטנים, היכולת של ברוש ההימלאיה לשרוד בשטח טרשי מייצגת פשטות, שרידות ואומץ.

הציפור הלאומית

הציפור הלאומית של בהוטן היא העורב השחור. עבור הבהוטנים, הציפור הזו מסמלת כוח, חוכמה ואינטליגנציה. העורב מסמל גם את האלוהות שמגוננת על הממלכה, ולכן מלך בהוטן הראשון מיקם דמות עורב על המצנפת המלכותית, שעוברת בירושה.

החיה הלאומית

החיה הלאומית של בהוטן היא הטאקין, בעל חיים נדיר ומגושם, בעל צוואר עבה, רגליים קצרות ושריריות, ומבנה גוף שמזכיר קצת בופאלו. המיתולוגיה הבהוטנית מספרת שהטאקין נוצר על-ידי “הקדוש המשוגע” (מורה בודהיסטי אנטי ממסדי מהמאה ה-15) מעצמות של פרה ועז. הטאקין נודד בעדרים בגבהים של כ-4000 מטר בחלקים הצפוניים הרחוקים של בהוטן.

הספורט הלאומי

הספורט הלאומי הרשמי של בהוטן הוא חץ וקשת. הספורט הפך לפופולרי בסוף שנות ה-20, בתקופת שלטונו של המלך השני של בהוטן, וכיום הנו חלק בלתי נפרד מחיי היומיום. בכל כפר בהוטני ישנו מטווח חץ וקשת, בו קבוצות מקומיות מתחרות בטורנירים שמחים וקולניים. עם השנים, הספורט המסורתי אימץ חידושים מודרניים, כולל קשתות מתוחכמות או חסויות תאגידיות.